לקות בשמיעה

 

לפי המתואר באיור ניתן לראות שקיימים כמה חלקים במנגנון השמיעה: האוזן החיצונית, האוזן התיכונה, האוזן הפנימית ומרכזי השמיעה במוח.

כאשר קיימת פגיעה בחלק ממנגנוני השמיעה, צלילי הסביבה והדיבור לא נקלטים באופן מיטבי. קיימות מגוון סיבות ללקות בשמיעה, חלקן גנטיות וחלקן נרכשות. 

לעיתים לקות השמיעה מופיעה מיד עם הלידה ולעיתים בשלבים מאוחרים יותר.  

מידת החומרה של לקות השמיעה ואפיוניה מתבטאים בעוצמה הקול הנדרשת כדי שהילד יוכל לשמוע צלילים שונים וכמו כן בטווח התדירויות שהילד מסוגל לקלוט (לכמה ולאילו צלילים האוזן מסוגלת להגיב). ככל שדרגת הירידה בשמיעה חמורה יותר, כך השלכות המגבלה רחבות יותר.

 

סוג הלקות קשור במנגנון שנפגע במערכת השמע וניתן להגדיר ארבעה סוגים עיקריים של הלקות לפי המנגנון הפגוע: 

א. ליקוי הולכתי מקורו באוזן החיצונית ו/ או התיכונה 

ב. ליקוי תחושתי-עצבי - מקורו באוזן הפנימית 
ג. ליקוי מעורב - מקורו הן באוזן התיכונה והן באוזן הפנימית.

ד. ליקוי מרכזי - מקורו במרכזי השמיעה במוח

 

הלקות יכולה להיות דו-צידית או חד-צידית. לסוג הלקות יש השלכות על תפקוד השמיעה של הילד ועל תהליך השיקום.

 

השיקום נקבע בהתאם לחלק שנפגע במנגנון השמיעה ועשוי לכלול טיפול תרופתי, טיפול ניתוחי, התאמת עזרי שמיעה, טיפול באיחור שפתי ועוד. במהלכו מומלץ לקבל הדרכה מקלינאית תקשורת, שתנחה את ההורים וגם את הצוות החינוכי של הילד (בגן, בית הספר, מטפלים שונים ועוד) כיצד להתמודד עם הלקות ועם העזר השמיעתי במידה והותאם.

 

במידה והשיקום השמיעתי ממושך, מומלץ גם לפנות למרכז משקם מתאים לצורך קבלת סיוע מקיף:

מיחא-מהגיל הרך ועד גילאי קדם יסודי, שמע- גילאי בית הספר

בקול- מבוגרים, שמע קולנו- דתיים/חרדים